שלוש פעמים בשבוע אני הורג את מרי, תוקע לעצמי כדור בראש,כי כך מסתיים החלק שלי בהצגה, מקשיב למחיאות הקהל והולך לאכול ארוחת ערב מאוחרת. תמיד באותה סטקיה קטנה ממול התאטרון. הייתי מאד מרוצה מעצמי. אחרי ההצגה היתה מרי השחקנית חוזרת להיות דינה חברתי לחיים, שחקנית מוכשרת ובחורה נאה. המשכורת זרמה בזמן, ומכונית הספורט שלי היתה עדות להצלחתי. מה יש לומר, הייתי- איך לומר זאת, אחד מכוכבי העיר. מפעם לפעם היה שמי מופיע בכותרות העיתונים והייתי מוזמן לכל מסיבות היוקרה של העיר. רוב הזמן, ההצלחה לא עלתה לי לראש, למרות שלפעמים אחרי כוסית או שתיים, הייתי מתרברב מעט, אבל זה הרי חלק מתפקידו של כל שחקן. אחד ממקומות הבילוי שלי היה הבר של מלון שרתון, מיקי הברמן , בחור נחמד שניסה את מזלו כשחקן, ללא הצלחה מספר פעמים, היה אחד האנשים שלא חיבבו אותי במיוחד. מפעם לפעם היה מיקי הברמן עוקץ אותי קלות, כאילו לא בכוונה. באחד מליילות שישי, בשעות הקטנות של הליילה, שאל אותי מיקי עם חיוך קל על שפתיו, אם אני עדין חבר של דינה. כן, השבתי, למה אתה שואל ? ככה סתם, השיב וחיוך קל מרצד בעיניו, החיוך הטריד אותי. לא הייתה שום עקיצה כמנהגו, לא הייתה שום הערה דוקרנית, סתם חיוך, כאילו התשובה שלי היתה חשובה לו. יצאתי מהבר של המלון, גופי מתוח, ונהגתי את מכוניתי לכוון דירתה של דינה, שגרה בצפון העיר. עצרתי את המכונית בצידו השני של הכביש מול דירתה. האור בחדר השינה שלה דלק, מכוניתה חנתה במקום החניה הרגיל שלה, ולידה חנתה מכונית מפוארת, יגואר כסופה. הכרתי את המכונית הזאת, זו הייתה מכוניתו של דני מנהל ההפקה של ההצגה שבה אני ודינה משתתפים, דני היה ידוע כ"פלי בוי" רציני בחוצות תל אביב. הרגשתי כיצד הלחץ בחזי גובר, נשימתי כבדה, ופעימות הלב שלי הלמו בראשי.רציתי נקמה! בדינה הבוגדת, במיקי הבאר מן העוקצני וגם בדני הנואף. הרגשתי צורך לברוח משם, לברוח מהבושה. במהירות השתלבתי בתנועה, הדלקתי סיגריה ראשונה מזה שלושה חודשים, כבר זמן רב שאני מנסה להפסיק לעשן, מזל שנשארה במכונית קופסת הסיגריות הישנה. אין דבר מתוק מנקמה, נרגעתי, המזימה כבר הושלמה בראשי. כוונתי את מכוניתי לכוון מלון שרתון, בחזרה לבאר. מיקי הברמן, עדיין היה שם, מנקה את הבאר. חייכתי אליו. כבר סוגרים אמר מיקי כמתנצל, מביט בשעון היד שלו, ומוקדם מדי בבוקר בשביל להתחיל לשתות. אני באתי אליך מיקי, אנחנו צריכים לדבר. מיקי החוויר, מה קרה ? המחשבה שאני עומד להאשים אותו במשהו, עברה בראשו, תשמע מיקי, אמרתי, חותך לתוך דבריו, אתה הבחור ההגון האחרון שנשאר בתל אביב, וממה ששמעתי, גם שחקן מעולה עם טיפה של מזל רע, אחרת כבר היית כוכב, וכל הסיפור הזה למה? שאל מיקי עדין חיוור. השבתי לו, קיבלתי הצעה לשחק בתיאטרון בניו יורק, טוב, עד עכשיו לא שיקרתי, זה היה בעיתונות. אני עומד לקבל את ההצעה. ומאד הייתי רוצה שהתפקיד הנוכחי שלי בהצגה יעבור אליך, הייתי רוצה להיות זה שגילה את הכישרון שלך, חשבתי שאם אני יאמן אותך, יש סיכוי טוב שאתה תקבל את התפקיד, אתה צוחק ממני ,נכון ? לא מיקי, לא צוחק, האידיוטים לא הבינו עד היום את הכישרון הגדול שלך. זאת הסיבה שבזמן האחרון אני מסתובב אצלך בבאר, כל מה שבאמת עשיתי כאן, היה לבחון אותך מקרוב. הרגשתי איך האגו של מיקי הולך ומתנפח, לא הייתי צריך לשכנע אותו שהוא שחקן גדול, הוא תמיד האמין בזה. פתחתי לקראתו את זרועותי, והוא נפל עלי בחיבוק. הסוד על כוונתי לקבל את התפקיד בניו יורק היה הסוד שלי ושל מיקי, כך הסברתי לו הוא יהיה השחקן היחידי שיהיה מוכן להחליף אותי. בתאטרון קיבלו בגיחוך את החברות המשונה, שלי ושל מיקי. סיפרתי לכולם שמיקי כבר למד את תפקידי בעל פה, ובסוד גם סיפרתי שהוא טוב לא פחות ממני. הוא מתכוון להשתמש בקטעים שלי לצורך אודישן, לקבלת תפקיד בהצגות. ההופעה במוצאי שבת עמדה להיות הופעה מיוחדת, הופעת המאה, לאחריה תוכננה מסיבת עיתונאים קצרה וארוחת ערב. בדקות האחרונות לפני עליית המסך, צנחתי על הרצפה כמתעלף, חברי מיהרו לשפוך מיים על פני אבל לא הצלחתי להתיישר על רגלי, נצטרך לבטל את ההופעה, אמר דני המפיק. סימנתי לו להתקרב אלי. ווריד עצבני רקד במצחו, מיקי לחשתי לו, מיקי החבר שלי, הוא מכיר את התפקיד לא פחות ממני, והוא שחקן גדול. חברי להופעה מיהרו לאשר את דברי, הפחד מפני ביטול ההופעה, היה גדול, טוב אין לי מה להפסיד אמר דני, הקהל כבר יושב באולם. איבדתי את הכרתי עוד לפני שצוות האמבולנס העלה אותי על האלונקה, כאשר חזרה אלי הכרתי בבית החולים, מצאתי להפתעתי שוטר חמוש ליד מיטתי, חוקר המשטרה שבא לשוחח איתי סיפר לי איך חיי ניצלו ממש ברגע האחרון, הם מצאו במכוניתו של מיקי את בקבוק רעל העכברים שבו השתמש כדי להרעיל אותי, את שאר הסיפור קראתי בעתון. מיקי עלה לבמה ושיחק את תפקידי. ירה בדינה בחזה, ותקע לעצמו כדור בראש, ממש כמו בתסריט. עכשיו אני מפורסם, ממש מפורסם. התאטרון שיבץ אותי בתפקיד חדש, ההצגה הנוכחית בוטלה, ויש גם מפיק חדש, אבל אני עדין מחפש חברה חדשה שתמלא את החלל שנוצר עם פטירתה של דינה
